|
1. |
|
|
|
|
יותר מדי מילים שלא אומרות מה שאני רוצה
המוח כמו גורס אשפה בהם הוא מתמלא
אני אוהב אני שונא אני מרגיש מוזר אני אוהב אותך אבל עכשיו הכל עבר
יותר מדי מילים שלא אומרות מה שאני רוצה
המוח כמו גורס אשפה בהם הוא מתמלא
יותר מדי מילים שלא אומרות מה שאני רוצה
המוח כמו גורס אשפה בהם הוא מתמלא
אני אוהב אני שונא אני מרגיש מוזר אני אוהב אותך אבל עכשיו הכל עבר
בוא נצא לטייל תראו הערב קר
איזה עולם אכזר אבל עכשיו המעבר
יותר מדי מילים...
|
|
2. |
|
|
|
|
זה כמו נחיל דבורים המבט שלך עלי
לא עוזר להתכופף האשמה כבדה מדי
כן האלכוהול הכניס אותי, עכשיו האלכוהול מוציא
כמו בסרט שהגיבור הבין וצעק
"אוי לא! שכבתי עם אחותי"
והוא קפץ והיא חתכה ובסוף מה שנשאר
היה הורד הרקוב שמונח לה על הכר
עכשיו זה פשוט לא משנה
זה לא חשוב יותר
לא בגלל המוסר
פשוט כל העולם אחר
המרחקים האבסורדיים הצטמצמו להגיון
ובורות חדשים נפערים במקום הלא נכון
וכמו השלג את נמסה עכשיו, לי בין האצבעות
ונעלמת למקום שאני כבר לא יכול לראות
ולנשימה שלך עלי יש ריח של שנאה
זה לא שאת לא יכולה את פשוט כבר לא רוצה
עכשיו זה פשוט לא משנה ...
|
|
3. |
|
|
|
|
הגומיה פגעה בחלון לא בתמונה כמו שרציתי
זה עושה לי להרגיש קצת רע
בפעם העשירית שניסיתי
כל הדברים החכמים שאמרתי
לא חשבתי עליהם בכלל
אין פרות חולבות בחלל
יש הרבה בגדים שאני רוצה ללבוש אבל לא מעיז לקנות
לבנתיים בחלומות עם מעיל מפרווה ונעליים גבוהות
כל החורף אני קיויתי אבל זה היה מזמן
לא ציפיתי לראות אותך כאן
יש ציר חדירה אצלה בשמלה כל חצי עגולה אני עולה מולה
לתוצאות כדורגל
|
|
4. |
|
|
|
|
קוראים לי מיכאל ואני צריך לגדול
קוראים לי מיכאל ואני רוצה הכל
תמיד אני אהבתי לחם עם גבינה
אבל לא נשאר לי עוד
כל הדברים ביחד נבנים
כל הדברים נבנים ביחד
|
|
5. |
|
|
|
|
6. |
|
|
|
|
הלב שלי כמו עמק
יורד עמוק אל תוך הים
רואה שקיעות של מלח
נספג עמוק בתוך כלי הדם
הלב שלך כמו קרח
אטום לבקשות
אם אני מבקש לבוא בך
מאחורה את ישר מתחילה לבכות
איזה בלגן קיים
בין 2 מוחות
אחד מסודר שני מלוכלך
אלפי כריות לא יספגו את המכות
|
|
7. |
|
|
|
|
אני מאחורי האוזניים שלי
איפה אתה עכשיו?
ראיתי אותך מאחורי האוזניים שלך
בורח כמו גנב
יוצא לרחוב מסתובב בשכונה
שואף הרבה כדי להרחיב את הריאות
מסתכל הרבה, רואה מעט מדי
מזמן הפסקתי לא הספקתי לחיות
שפע ברכות קיבל לרגל שחרורו הקרוב
קרימינל אינטלקטואל ליגה ז'
יושב על המיטה לא מרגיש טוב
בדירה קומה 3 פלדלת אדומה נעולה מבפנים
קרימינל תולה תמונה ממגזין צבעוני
של מכונית ובחורה
מסתכל
נזכר איך בשנה שעברה בחופשה
מסתכל
קרימינל אינטלקטואל מתכסה בשמיכה עבה
מנסה ליצור קצת לחץ
אשליה של עוד שכבה
קם סוגר את התריסים
סוגר חשמל ואור
נכנס מתחת למיטה
מנסה להישאר ערני
מפחד מהנודע
נרדם לתוך שינה קלה
|
|
8. |
|
|
|
|
כל הימים הם קדימה
רוב סוגי הצמחים עוד ימשיכו לגדול
ומה שאין בך פנימה
תוכל מחר לבשל ולאכול
בתוך הראש יש לך מוח
גם בלי לגעת בו זאת עובדה
והוא עובד כמו קן נמלים משומן
עם זרמים של חשמל והמון תודעה
ואם פוגעת בו אבן
זה כואב אותו הדבר בדיוק
אפילו אם אתה רובוט
אתה סוג של קולקטיב
שלתשומת לב הוא זקוק
כל הגרביים שקיבלת מאחיך הגדול
לא יספגו את האגם שבתוכך חקוק
מאז שהיית תינוק נהנית
מהדליפה הזאת של הבקבוק
וגם עכשיו החלומות הרטובים
זה האגם השקט שקורא לך
אתה תמצא אליו דרך
תקפוץ לתוכו תשחה בריכה
|
|
9. |
|
|
|
|
תתרחק תתקרב תשבור דברים
תפסיק לשחוק את החלום
תחייה חיים של אחרים
תבין
זה תלוי בך
תוציא הכל בחוץ
תשמור הכל בפנים
תקנה אקדח תיסע רחוק
תדבר עם ההורים
הכל נכתב
אנחנו לא קובעים
חריץ גדול נבקע בפנים זאת ההתחלה של ימים טובים
ושל העץ ניזון מהגרעין
רוח כמו מלכה קרה מכה חדה בלי אזהרה אתה
אוהב אותה
כולם אמרו לך להיזהר
עכשיו אחריך מה יישאר
רחמים
וחוסר הבנה
לקחת סיכון ולא ויתרת על כלום
נסעת רחוק אבל נשארת אטום
מה מה יהיה איתך?
הנה זה אתה
|
|
10. |
|
|
|
|
עוד כמה חודשים אלמד כמה דברים
יהיו לי מחשבות יותר משהראש יוכל להכיל
מאוד מאוד עסוק בלי זמן למשחקים
רק רציניים עוד כמה חודשים
אני אהיה ראוי יותר מסתם כיסוי
להיות או לא להיות איתה
בתוך קבוצה גדולה יושבים בבית קפה
כל אחד אומר מילה שהיא תהיה גאה
בשלב האחרון אסדר את החדר
היא תיכנס בשמלה ותחתונים אדומים
במיטה שאני שוכב אני אשכב איתה
בגלל זה אני לא נרדם זאתי הסיבה
אני אהיה ראוי יותר מסתם סיכוי...
|
|
11. |
|
|
|
|
עברתי את החששות
איפה שקשה לחיות
מכל הטעויות מכל ההבנות
אני כאן
רמז לבאות
עכשיו אפשר לראות
בין כל הטעויות האופציות הפתוחות
אני כאן
|
|
12. |
|
|
|
|
תשיג חיוך לשים על הפרצוף
כי כבר היית כל כך הרבה דברים
עכשיו אתה מתחיל לצוף
כמו מטהר האוויר בשירותים
מים מהברז הם שוב הכי טובים
להישאר ער עד הבוקר ולישון עם חברים
אני זוכר אור של בוקר
וחיים מאוד פשוטים
אני מפחד שינשור לי השיער
כולם יראו שיש לי ברקוד על הראש
החברה שלי תבין שאני סתם מכוער
לא באמת מסובך ומאוד מאוד עמוק
מתגעגע לימים של המדפים המוצלים
שם הניאון לא שוקע אף פעם
יש אנשים שתמיד יהיו דפוקים
שלא נולדו בשביל לכבוש את העולם
|
